פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ה׳:ג׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ה׳:ב׳ פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ה׳:ד׳ »

5 רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא בִּדְמַאי הִתִּירוּ כְרִבִּי יוּדָה דְּתַנֵּינָן רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁמַּתָּנָה מְרוּבָּה. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁמַּתָּנָה מְמוּעֶטֶת מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.

פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ה׳:ג׳

5 בדמאי התירו. כלומר לא צריכין להאי אוקמתא דקאמרת דממתני' בלאו הכי לא קשיא דבדמאי הקילו והתירו ואע"ג דבעלמא אין בילה בכה"ג:

6 כר' יודה דתנינן וכו'. וכלומר וכן שמעינן נמי מהא דר' יודה דמחלק בין מתנה מרובה למועטת ואי מדינא שרי מ"ש מועטת ממרובה אלא ש"מ דקולא היא שהקילו בדמאי ולא אמרו אלא במתנה מרובה:

« פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ה׳:ב׳ פני משה על תלמוד ירושלמי דמאי ה׳:ה׳:ד׳ »